זימרן נ' דרך ארץ הייוויז בע"מ ואח'

פסק דין

1. לפני בקשת הצדדים לאישור הסדר פשרה לפי סעיף 18 לחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו-2006 (להלן:"החוק").

רקע

2. בהליך פרטי שהתנהל ע"י שותפו של המבקש, רוה"ח דוד פורת, כנגד המשיבה במסגרת בר"ע 979/06 דוד פורת נ' ועדת הערר על פי חוק כביש אגרה;דרך ארץ היוויז ואח' (פורסם בנבו- 27.8.2008) (להלן: "פרשת פורת") טען מר פורת כי השתמש בכביש האגרה של המשיבה וקיבל חשבון בו צוין סכום חיוב כללי לסיכום כלל הנסיעות שביצע בכביש באותו חודש. מר פורת חפץ מצדו בפירוט הנסיעות בנפרד אך בשל כך חייבה אותו המשיבה בעלות נפרדת. המחלוקת נסבה באותו הליך בשאלה האם חייב הזכיין על פי דרישה, להמציא חשבון מפורט ללא עלות נוספת, מלבד אגרת הנסיעה בכביש. כב' הש' וסרקרוג הכריעה במחלוקת זו לטובת מר פורת וקבעה, כי על המשיבה להוציא חשבונית מס מפורטת ללא חיוב כספי נוסף באשר הוצאת חשבונית היא "שירות" בלתי נפרד מניהולו של כל עסק כדין.

3. פסה"ד בפרשת פורת הביא את המבקש דנא להגיש כנגד המשיבה דנא תובענה ייצוגית ובקשה לאישורה ככזו. במקביל הוגשו שני ערעורים לביהמ"ש העליון במסגרת רע"א 8507/08 ע"י המשיבה דנא וכן רע"א 8339/08 ע"י הרשות הממונה כשבעקבותיהם הושהה הדיון בהליך שבפני עד להכרעה באלה.

4. בתאריך 1.7.09 הודיעה המשיבה כי החל מאותו מועד יוכלו נוסעים בכביש לצפות בפירוט הנסיעות במערכת האינטרנט בצורה חופשית על פי קוד וללא תשלום.

5. כאן המקום לציין כי עמדת המשיבה בפרשת פורת נתמכה ע"י רשות המיסים ולמרות זאת, המשיבה פנתה לרשות המיסים על מנת לקבל "הקלה" שתכשיר מתן החשבונית באופן בו הוצאה זו בפועל. רושת המיסים התירה את ההקלה המבוקשת בהתייחס לנוסעים פרטיים אך לא בהתייחס לנוסעים שהינם מתחום התחבורה.

6. החל מחודש 8/2011 החליטה המשיבה כי הינה שולחת חשבונית מפורטת לכלל סוגי הצרכנים ללא הבדיל בין נוסעים רגילים בכביש לנוסעים שעיסוקם בתחבורה.

7. בתאריך 3.12.12 דחה ביהמ"ש העליון את הבר"ע על פס"ד של כב' הש' וסרקרוג בפרשת פורת מהנימוק שהדיון בו הפך תיאורטי לאור העובדה ולפיה המשיבה אינה גובה יותר תשלום עבור הנפקת פירוט נסיעות ומספקת חשבונית מפורטת לכל דורש, וכן מהטעם שקיבלה כפי בקשתה הקלה ע"י רשות המיסים.

8. ביהמ"ש העליון לא קבע כי אין לדון יותר בבקש לאישור התובענה כייצוגית, מהטעם שזו לא עמדה לפניו, אך הצדדים הבינו כי מבחינת הציבור חל שינוי מצב כפול, מעתה הינו זוכה לקבל חשבונית מפורטת, ללא תשלום וכן מאחר והנושא הוסדר באותה הקלה שניתנה ע"י רשות המיסים ולכן אין אלא לקבוע כי עניינו של כלל הציבור הוכרע במסגרת פס"ד של ביהמ"ש העליון. הצדדים אף למדו על העדר הצורך בדיון בבקשה לאישור התובענה כייצוגית, שכן יהא בכך משום חסכון בזמן שיפוטי לאחר שתימנע הגעת ההליך דנא בסיכומו של יום לביהמ"ש העליון.

9. לאור אלה הגיעו הצדדים לכלל הסכמה לסיום המחלוקות נשוא ההליך שבפני כאשר מחד אין יותר עמידה על הצורך בהשבת סכומי הכסף ששולמו בעבר עבור הנפקת חשבונית מפורטת לנוכח עמדת רשות המיסים, אך מאידך אין ההסכם כולל כל מעשה בית-דין לעניין זה באופן המאפשר לכל מי מחברי הקבוצה ששילם בעבר עבור הנפקת חשבונית כאמור לתבוע את המשיבה אישית ועצמאית. עוד עתרו להחיל על מקרה זה את הילכת רע"א 8479/02 סבו נ' רשות שדות התעופה (פורסם בנבו- 15.12.08) בה נקבע, כי ככל שהסכם הפשרה הינו בהמלצת ביהמ"ש הדן בתיק ומצוי בו לפרטיו, כי אז אין צורך בקיום כלל ההליכים הפרוצדוראליים הקבועים בסעיפים 18 ו-19 לחוק שנועדו למצבי "קונספירציה" בין המבקש והמשיבה ע"ח הקבוצה. במקרה דנן ביהמ"ש העליון דן בסוגיה, הכריע בה לאחר שקרא כתבי בי-הדין ואף סיכומים, גיבש דעתו לעניין היות הנושא תיאורטי ולפיכך הביא את הצדדים להסכמות כפי המוצג בבקשה זו.

10. עוד טענו הצדדים כי הקבוצה זכתה לייצוג הולם ע"י מי שנאבק במספר ערכאות והליכים (רוה"ח פורת) ורק לאחר מיכן גיבש דעתו כי הנושא תיאורטי, וכך גם ב"כ של רו"ח פורת שהינם גם באי כוח המבקש כאן השקיעו מאות שעות עבודה בהכנת כתבי בית הדין, הופעה לדיונים, הגשת סיכומים ובניהול מו"מ בין הצדדים.

11. עוד הוסבר ההיגיון שמאחורי הסכם הפשרה לפיו נוצר שינוי בהתנהלות המשיבה בעקבות פועלם של המבקש ושותפו בו התחייבה המשיבה לשלוח לנוסעים בכביש חשבונית מפורטת ללא דרישת תשלום וכן אפשרה גישה לפירוט הנסיעות באינטרנט ללא תמורה. בכך ניתנה הטבה משמעותית לציבור תוך החלת ההיגיון שבהכרעת ביהמ"ש העליון גם על ההליך שבפני.

כן צוין החיסכון במשאבים שמביא עמו ההסכם, כך גם אין צורך בנסיבות למנות בודק, אין מדובר על הסדר כספי, אין דרישה למומחיות.

12. הצדדים צרפו לעיון ביהמ"ש את ההליכים שניהל רוה"ח פורת ועתרו לגמול בסך 150,000 ₪ למבקש כמו גם שכ"ט עו"ד בסך 400,000 ₪ בתוספת מע"מ. כן ציינו כי שנה קודם לתאריך 20.8.2011 גבתה המשיבה כ- 1.2 מיליון ₪ בגין חשבוניות מפורטות ואף מטעם זה יש להיענות לסכומים המבוקשים.

13. בתאריך 20.8.13 הומצאה עמדת היועמ"ש לבקשת הצדדים ובה ציין כי אין לו כל התנגדות להסכמות הצדדים את הסתייג מהסכומים המבוקשים כגמול וכשכ"ט עו"ד לנוכח מיצוי הסוגיה בהליכים קודמים.

דיון

14. טוב עשו הצדדים עת הגיעו להסכמות במסגרת הליך זה. ההסכמות נובעות במישרין מקביעת ביהמ"ש העליון המותירה למעשה את התובענה והבקשה לאישורה כייצוגית כתאורטיות לאור פעילות המשיבה. יחד עם זאת, פעילות זו בוצעה במסגרת ההליך האחר-פרשת פורת, ולמרות ההשלכות שלה על המקרה דנא, אין בפועל כל טובת הנאה כספית לחברי הקבוצה להם מותרת האפשרות לפעול בהליכים משפטיים פרטיים לגביית ההוצאה שהוצאה לפירוט החשבוניות, ולמעשה כל שנעשה הינו פעולת "יבוא" של התנהלות המשיבה כלפי מר פורת שם ולמעשה לכלל הציבור למסגרת ההליך שבפני.

15. אף אנוכי, כפי עמדת היועמ"ש, לא סברתי שיש להתערב בהסכמות עליהן הגיעו הצדדים, שכן יש בהן כדי לקבע את התנהלותה החיובית של המשיבה מפרשת פורת לכלל ציבור המשתמשים בשירותי כביש האגרה ובכך יתרונה של הפשרה. שאלה נפרדת הינה האם יש מקום לגמול ולשיעור שכה"ט כפי הסכמת הצדדים.

תחילה אציין, כי את מלחמתו של המבקש דנא ביצע מר פורת ולכן למעט הגשת התובענה הייצוגית וכן הבקשה לאישורה לא עשה זה דבר. יצוין עוד, כי ההליך הושהה מיד לאחר מיכן ולכן גם פעילות נוספת קודם להגשת הבקשה דנא לתיק זה לא היתה.